ב-7 לאוקטובר חוו יישובי הנגב המערבי התקפה רצחנית, שגרמה לאובדן בנפש וברכוש ולפגיעה קשה ורוחבית בכל תחומי החיים. יחד עם מאמצי המלחמה להשיב לאזור את הביטחון ואת שגרת החיים, מרכזת מנהלת תקומה את מאמצי השיקום והפיתוח שיחזקו באופן מידי את היישובים שהוגדרו בהחלטת הממשלה. לצד מאמצים אלה, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון החליטו בחודש דצמבר לקדם בראייה ארוכת טווח תכנית אסטרטגית למרחב הנגב המערבי וחבל התקומה. כדי לחזק ולהעצים את האזור ולהפכו לאזור אטרקטיבי, מתפתח, המספק איכות חיים גבוהה ותנאים מיטביים לשגשוג וצמיחה מחודשת.
מהלך זה, הוא סנונית ראשונה בניסיונות גורמי התכנון במדינה לשלב לצד התכנון המקומי, תכנון אזורי המתבונן על מרחב גיאוגראפי המשלב מרחב כפרי ומרחב עירוני בראייה ארוכת טווח. התכנית ממפה את מגמות הצמיחה והתכנון העתידי של כל אחת מהרשויות, לצד זיהוי מערכת יחסי הגומלין ביניהן בנושאים כמו פיתוח תעסוקתי, תשתיות אזוריות, אנרגיה, חקלאות, תנועה, תיירות, שטחים פתוחים ועוד. כל זאת, במטרה לייצר ראייה אזורית חדשנית וסינרגטית שתביא למיצוי הפוטנציאל והאפשרויות באזור ואיכות חיים מיטבית. התוכנית מתמקדת בחיבורים, בשיתופי פעולה ובפוטנציאל הקיים בתכנון משותף של מרחב החיים והתנועה המשותפת ברשויות ובמועצות האזוריות.
התכנית נמצאת בשלביה הראשונים כשלצד שלבי התכנון נבנה מתווה שיתוף אותו אנו מובילים, תוך בחינה מתמדת של העיתוי, דרכי השיח וקהלי היעד.
מעבר לקשיים בתכנון אזורי, העיסוק בתהליכי שיתוף באזור זה העלה קשיים נוספים. הציבור החי בנגב המערבי עסוק בשאלות של "כאן ועכשיו" וקיים קושי לאחר ה-7 באוקטובר להשתתף בתהליכי תכנון ארוכי טווח המתייחסים לתכנון בעוד עשר עד חמש עשרה שנים ותכנון המתייחס לאזור ולא לרשות. קושי נוסף- לצד התכנון ארוך הטווח התקיימו מפגשים רבים של מנהלת תקומה שעוסקת בשיקום המידי והיה חשש שנציף את בעלי העניין. הדילמות בהן נתקלנו שיקפו שאלות הנוגעות לשיתוף אזורי וכיצד עושים זאת אך, גם שאלות של שיתוף בשעת משבר, טראומה והצפה של מעורבות ממסדית. לאור שאלות אלה, החלטנו על תכנון דינאמי וגמיש ובשלב הראשון פעלנו בשלושה צירי פעולה:
לצפייה באתר להנגשת במידע לציבור>>
מתובנות ראשונות מהשיח משתקפת ההבנה וההכרה של רשויות האזור בחשיבות שיתופי הפעולה ובחשיבה מתכללת אזורית אך, עדיין קיים חשש לאי הוגנות בחלוקת מנופי הצמיחה, חשש מתחרות, וחשש מאי קבלת החלטות בגלל מתחים מובנים המתקיימים בתכנון אזורי. בולטים המתחים בין המרחב הכפרי למרחב העירוני והמאבק בין רצונות הפיתוח לרצון חלק מהציבור לשמירה על הפתוח– השטחים הפתוחים. אלה, מציבים אתגרי המשך למתכננים לגבש תוכנית בהסכמה, שגם תזכה ליישום משותף בהמשך.
